אתר זה משתמש בקובצי Cookie כדי לעזור לנו להעניק לך את החוויה הטובה ביותר כשאתה מבקר באתר שלנו. על ידי המשך השימוש באתר זה, אתה מסכים לשימוש שלנו בעוגיות אלו.
יהושע 'ישו' קולודני, מהמדענים החשובים והוותיקים ביותר בתחום מדעי כדור הארץ בישראל, פותח את סדרת "מעלה וחצי". בשיחה קצרה הוא מתאר את ההיסטוריה של מדעי כדור הארץ, ממדע 'טהור' של סקרנים עם תיק על הגב, למדע יישומי שעזר לפתח את משאבי כדור הארץ. במאה השנים האחרונות, חוקרי מדעי כדור הארץ החלו להבין את ההשפעה האנושית על כדור הארץ ולצד ההבנה הזו הגיעה האחריות של יידוע הציבור על הסכנות הטמונות בניצול יתר של כדור הארץ.
איך עושים מדע ומהי השיטה המדעית? ד"ר אורי ריב מסביר איך עובדת השיטה המדעית ומשתמש בה כדי לברר שאלה מדעית בוערת: מה מסתתר מאחורי הדף – פיל או צפרדע. ד"ר ריב מראה כיצד השיטה המדעית יושמה בשביל להבין את משבר האקלים ומה חשוב להבין כאשר קוראים מידע ברשת אודות משבר האקלים. שם ההרצאה הזו היא 'איך מדענים מציירים פילים?' והתשובה במקרה של משבר האקלים היא: לא רע בכלל!
מדענים אומרים שכדור הארץ מתחמם, ושזה באשמת האדם, אבל איך מדענים יודעים? בהרצאה זו, פרופ' עודד נבון מסביר איך עובדת השיטה המדעית, איך מדענים מייצרים תחזיות ואיך הם בודקים את התחזיות האלו. אבל מה קורה כאשר מדענים מגלים משהו שיכול לפגוע בבני אדם, כדוגמת החימום הגלובלי, האם זו חובת המדענים לספר לציבור מה הולך לקרות? התשובה של פרופ' נבון היא שכן, למדענים יש אחריות ציבורית ליידע את הציבור ולעזור למקבלי ההחלטות למנוע את הפגיעה המתקרבת.
האם אנרגיה מתחדשת היא הפתרון למשבר האקלים? פרופ' עינת אהרונוב, גאופיזיקאית וחוקרת אנרגיה, לשעבר ראש תחום גיאולוגיה של דלקים מאובנים במכון למדעי כדוה"א באוניברסיטה העברית, מסבירה למה שינוי במקורות האנרגיה, מדלקים מאובנים (פחם, נפט וגז טבעי) לאנרגיה מתחדשת, היא הפתרון המרכזי להפחתה של מידת ההתחממות העולמית.
משבר האקלים כבר כאן, אבל מה אפשר לעשות בשביל למנוע את המשך ההתחממות? פרופ’ דניאל רוזנפלד, חוקר אקלים מהאוניברסיטה העברית מתאר עולם שמונע באמצעות אנרגיות מתחדשות, ומסביר כיצד מעבר לאנרגיות מתחדשות הינו צעד של “ללא חרטה” שיעלה את רמת החיים, ישפר את בריאות הציבור ואת הסביבה ובנוסף גם יפחית את פליטת גזי החממה. פרופ’ רוזנפלד טוען שניצול היכולות הישראליות בפיתוח טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת יכול להזניק את הכלכלה הישראלית קדימה.
כולם מדברים על פחמן אבל פרופ' איתי הלוי עושה סדר! פרופ' הלוי חוקר את ההיסטוריה הכימית, הביולוגית והאקלימית של כדור הארץ מתוך סלעים ברחבי העולם. בהרצאה, פרופ' הלוי מציג איך ולמה פחמן משתנה בכדור הארץ במרוצת השנה, במרוצת מאות שנים ובמרוצת מיליוני שנים. הבנת מחזורי הפחמן השונים מאפשרת להבין עד כמה גדולה ההשפעה האנושית על כמות הפחמן באטמוספירה ואת משך הזמן הארוך שיקח לתהליכים הטבעיים בכדור הארץ להחזיר את המערכת בחזרה למצבה הטבעי
פחמן הוא גז החממה העיקרי המניע את שינוי האקלים. על פני כדור הארץ יש שטפים עצומים של פליטת פחמן לאטמוספירה - מהאוקיינוסים, הרי געש, שריפות ענק, וכמובן דלקים מאובנים - אז מאיפה המדע יודע שדווקא הפעילות האנושית היא זו שמשבשת את האקלים? ד"ר אורי ריב מלמד אותנו כיצד מדענים יכולים 'לקרוא' את חותמת-המקור של אטומי פחמן ונותן לנו את החדשות הטובות והרעות בנושא שינוי האקלים.
כיצד הוספת פחמן דו-חמצני לאטמוספירה כתוצאה משריפת דלקים מאובנים משפיעה על היבשה, האוויר והים?
ד"ר אייל וורגפט כתב, וד"ר יוני גולדסמית מציג את מחזור הפחמן הקטן – התהליכים הטבעיים המשפיעים על כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה במרוצת שנה. בעשרות השנים האחרונות, שריפת דלקים על ידי האנושות גורמת לעלייה גדולה מאוד של כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה. בהרצאה מוסבר כיצד עלייה לא טבעית זו מפרה את מחזור הפחמן הקטן וגורמת להתחממות כדור הארץ והחמצת האוקיאנוסים.
איך נראה כדור הארץ בתקופות שהיו בהן יותר גזי חממה באוויר? ומה קורה כאשר מחממים את כדור הארץ בצורה פתאומית? פרופ' חגית אפק מסבירה איך מדענים יודעים מה היה האקלים בעבר ומחזירה אותנו 50 מיליון שנה אחורה בזמן, לתקופת האאוקן, שבה היה חם הרבה יותר מהיום, תנינים חיו באזור הקטבים, וכדור הארץ נראה שונה מאוד מזה שאנחנו מכירים כיום. פרופ' אפק גם מסבירה מה מלמדות אותנו העדויות הגיאולוגיות על מה שקורה כאשר העולם מתחמם בקצב מהיר, ומה העבר יכול ללמד אותנו על מה שצופן לנו העתיד.
האקלים של כדור הארץ משתנה בצורה מחזורית בין תקופות קרח לתקופות חמות. אז אולי ההתחממות העולמית של מאה השנים האחרונות היא התחממות טבעית? ד”ר יוני גולדסמית, חוקר מחזורי אקלים של כדור הארץ, מסביר איך נוצרים מחזורי אקלים טבעיים ומספר איך השתנה האקלים של כדור הארץ במאות אלפי השנים האחרונות. על בסיס ההבנה של התנהגות מחזורי האקלים הטבעיים של כדור הארץ ניתן לקבוע שההתחממות העולמית כיום אינה מחזור אקלים טבעי והדרך היחידה להסביר את ההתחממות היא כתוצאה מפעילות האדם.
מה קובע את הטמפרטורה של כדור הארץ? פרופ' קולין פרייס, מדען אטמוספרי ומומחה לאקלים, מסביר את המרכיבים השונים שקובעים את הטמפרטורה של כדור הארץ. בעזרת חישוב פשוט הוא מראה שלגזי חממה יש תפקיד מרכזי בחימום כדור הארץ. עד לרמה מסוימת גזי חממה מצילים את כדור הארץ מקפיאה, אבל תוספת של גזי חממה, כמו שקורית היום, מובילה להתחממות מואצת של כדור הארץ.
גזי החממה מרכיבים פחות מ 1% מכלל הגזים באטמוספירה. אבל למרות שאין הרבה מהם, הם אלו שמצילים את כדור הארץ מקפיאה ומווסתים את הטמפרטורה שלו. אבל מה קורה לטמפרטורה של כדור הארץ כאשר מוסיפים עוד ועוד גזי חממה לאטמוספירה? פרופ' יוחאי כספי מסביר למה גזי החממה הם שחקנים כה ראשיים באקלים של כדור הארץ. ומתוך כך, איך הוספת גזי חממה לאטמוספירה על ידי פעילות אנושית גורמת להתחממות כדור הארץ.
פרופ' חזי גילדור מציג את תיאורית 'גאיה' שהשפיעה על התפיסה האנושית, המחקר של כדור הארץ בכלל, ומערכות האקלים והים בפרט. בהרצאה פרופ' גילדור מסביר את מושג המשוב (feedback) בין מערכות כדור הארץ, מתאר משובים חשובים במערכת האקלים: משובי הקרח העננים והמים, ומראה בעזרת מודל פשוט כמה משובים אלו חשובים בוויסות הטמפרטורה של כדור הארץ.
מהו מודל אקלימי? אותו כלי מסתורי המאפשר למדענים לחזות את העתיד. ד"ר אורי אדם מסביר מהו מודל, איך בעזרת משוואות מתמטיות אפשר לתאר את מזג האוויר והאקלים של העולם, ואיך מדענים היום מדמיינים את הדור הבא של מודלים.
בכמה כדור הארץ יתחמם עד שנת 2050 אם נמשיך לפלוט גזי חממה בקצב הנוכחי?
בהרצאה, פרופ' נילי הרניק מסבירה למה שאלה זו היא פשוטה, אך התשובה מורכבת. פרופ' הרניק מסבירה ממה נובעת המורכבות בחיזוי הטמפרטורה העתידית, כיצד חוקרי אקלים מתמודדים עם אי ודאות במערכות האקלים ועושה סדר במה ודאי ומה פחות. לבסוף, פרופ' הרניק מראה שישנה ודאות גדולה שכדור הארץ ימשיך להתחמם בצורה משמעותית ואת אי הודאות סביב תחזית זו.
במהלך 40 השנים האחרונות, הפאנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC) של האו”ם - פאנל של מיטב מדעני האקלים בעולם, מסכמים את כל הנתונים המדעיים בנושא משבר האקלים ומגישים דו”חות תקופתיים לקובעי המדיניות. בהרצאה זו, פרופ’ דניאל רוזנפלד, חוקר אקלים מהאוניברסיטה העברית וחבר ה - IPCC מסביר כיצד מסכמים מחקרים מדעיים של אלפי מדענים שעובדים על שאלות מדעיות הנוגעות לחימום הגלובלי ושינוי האקלים, כיצד מגיעים להסכמות מדעיות רחבות ואיך דו”חות ה- IPCC השפיעו על מהלכים מדיניים עולמיים.
למה מפלס הים עולה כשכדור הארץ מתחמם? וכמה אנשים עלולים לאבד את בתיהם כתוצאה מעליית מפלס הים בעשורים הקרובים? פרופ' מוטי שטיין מציג איך הוא וחוקרים אחרים ברחבי העולם שחזרו את מפלס הים בעבר בעזרת אלמוגים ואיך הם גילו את הקשר בין הטמפרטורה בכדור הארץ ובין מפלס הים, ואיך השניים השתנו במרצת אלפי ומאות אלפי השנים האחרונות. מתוך הבנה של הקשרים האלו בעבר, ובעזרת מודלים ממוחשבים ניתן לחזות את עליית מפלס הים העתידית וכיצד עלייה זו תשפיע על בני האדם שגרים בקרבת הים.
שוניות האלמוגים הגדולות בעולם מתפרקות ומתות בשנים האחרונות כתוצאה מעליית הטמפרטורה הגלובלית והחמצת הים בגלל עליית הפחמן הדו-חמצני. "קחו שנורקלים ולכו לראות אלמוגים היום לפני שהם יעלמו" ממליץ פרופ' יונתן ארז, שחוקר אלמוגים כבר יותר מ- 40 שנה. פרופ' ארז מציג לנו את משבר האקלים דרך עיניהם של יצורי הפלא הללו - כיצד המוות שלהם פוגע בחברה האנושית? והאם עוד ניתן להציל אותם?
האוקיינוס מכסה 70% משטחו של כדור הארץ - והוא שחקן מפתח בשליטה ובוויסות האקלים העולמי. לכן, הבנת תהליכים הקורים בים היא קריטית בהבנת שינויי האקלים הנובעים מהחימום הגלובלי ומפליטת הפחמן הדו-חמצני. האוקיאנוגרפית יעלה שקד מראה לנו שלב אחר שלב כיצד הים מעצב את עולמנו, כיצד הוא מושפע מן השינוי האקלימי וכיצד הוא משפיע עליו. בהרצאה פרופ’ שקד עונה על השאלות: כיצד האוקיינוס קולט פחמן דו חמצני וחום? מהו המסוע האוקייני? ומדוע החימום העולמי יכול בכלל להקפיא אזורים נרחבים באירופה?
לאחרונה נדמה לנו שגלי חום, סופות הוריקן, שריפות ושיטפונות פשוט לא מפסיקים. האם יכול להיות שזה קשור לשינוי האקלים? ד"ר שירה רוה רובין, חוקרת דינמיקה של מערכות מזג אויר במכון ויצמן, מסבירה לנו את הקשר בין שינוי האקלים לאירועי קיצון, ומדוע הקשר הזה אינו מובן מאליו. ד"ר רובין מאפשרת לנו להבין דרך כלים סטטיסטים מורכבים אך בשפה פשוטה מה צופן העתיד הלא רחוק.
איך החימום הגלובלי משפיע על המשקעים בכדור הארץ? בהרצאה זו, פרופ' אפרת מורין מסבירה איך נוצרים עננים, גשם ושלג. כאשר כדור הארץ מתחמם, כמות אדי המים באוויר עולה ואיתה כמות המשקעים. אבל העלייה בכמות הגשם לא מתפזרת בצורה שווה בכדור הארץ, אזורים שכבר היום יבשים הופכים להיות יותר יבשים ואזורים שכבר היום רטובים הופכים להיות יותר רטובים. בנוסף ארועי קיצון מתגברים ומסלולי הסופות מוסטים אל כיוון הקטבים.
כדור הארץ הולך ומתחמם כתוצאה משריפת דלקים מאובנים על ידי האנושות. מדענים קבעו שחייבים למנוע את התחממות הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ מעל למעלה וחצי. אבל מה זו הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ? ומה החשיבות של מניעת התחממות של מעל למעלה וחצי? פרופ' יוחנן קושניר מאוניברסיטת קולומביה בארה"ב מסביר מה קובע את הטמפרטורה של כדור הארץ, איך מודדים את הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ ומה יקרה לאקלים של כדור הארץ אם נמשיך לשרוף דלקים מאובנים.
ההתחממות הגלובלית כבר היום פוגעת בישראל, העדות הברורה ביותר לכך היא שבעשורים האחרונים ישראל התחממה יותר מהממוצע העולמי. אבל מה הולך לקרות בעתיד? איך יראה האקלים בישראל בעשורים הקרובים? פרופ' דני רוזנפלד מבכירי מדעני האקלים בישראל (ובעולם!) מביא את התחזית העדכנית ביותר לגבי ישראל. מה תהיה הטמפרטורה, כמה יתייבש ובכמה מפלס הים יעלה.
למה חימום כדור הארץ יגרום להפחתת כמויות הגשם בישראל? ואיך מדענים יודעים את זה?
בשביל לענות על השאלות האלו פרופ' דוריטה רוסטקייר אדלשטיין מציגה את השחקנים המרכזיים השולטים במזג האוויר החורפי בארץ ואיך הם ישתנו עם שינוי האקלים. דוריטה היא חוקרת מטאורולוגיה. המחקר שלה, המוצג בהרצאה זו, עוזר לשפר את תחזיות מזג האוויר ואת ההערכות האקלימיות ומאפשר לחזות איך כמויות הגשם באזור שלנו ישתנו כתוצאה מחימום העולם.
